האמן האמריקני-גרמני פרידל דזובאס היה אוטודידקט, שכן הוא נחשב ל"מישלינג" (בן תערובת; הוא נולד לאב יהודי ולאם קתולית) ונאסר עליו ללמוד בגרמניה הנאצית. אחרי שנמלט ממולדתו הגיע לניו־יורק בשנת 1939. שם המשיך את מלאכת בני משפחתו ואייר ספרים בשיקגו ובניו־יורק.
בראשית שנות ה־50 יצר דזובאס קומפוזיציות מונומנטליות שבהם אזורים בצבע עז מתנגחים אלה באלה בדגמים המזכירים ערמות של חפצים, כגון "ערבה" ו"הר־שולחן לילי". בסוף שנות ה־50 הצליח להקדיש את כל זמנו לציור, והמבקר קלמנט גרינברג כלל אותו בקנון האקספרסיוניזם המופשט; עבודותיו נעשו בנוסח המופשט הלירי ואמנות שדות־הצבע. יחד עם הלן פרנקנת'אלר, מוריס לואיס וקנת' נולנד היה חלוץ בטכניקת הציור בכתמים. עמיתיו נהגו להכתים את הבדים החשופים שלהם בצבענים מדוללים ואילו הוא צייר מעל בסיס של ג'סו בשכבות צבע דחוסות ויצר שדות־צבע כמעט שקופים. דזובאס סבר שבציוריו אלה מהדהדים תופעות טבע, רגש, מחוות ציוריות וכן עצם החוויה של הצבע.
ד"ר עדינה קמיאן