את "לותר כובש את העיר דואה" צייר מַטיֶה שנתיים אחרי נסיעתו ליפן. שם הכיר את קבוצת "גוטאי" – אמנים צעירים רדיקליים שהתנסו במיצב ניסיוני, במיידיות הציור ובסביבות אינטראקטיביות, שמים דגש על היחס בין גוף וחומר. ההשפעה היפנית על עבודתו מתגלה בבולטות האדום, שהוא צבע לאומי, ובקרבת השפה האמנותית שלו לקליגרפיה. שם הציור מתייחס לימי־הביניים ולכתר הצרפתי – בעיקר לכיבושיו של לותר, מלך פרנקיה המערבית, שבהם התעניין מטיה במיוחד.
במרכז העליון של הציור נראה מוטיב מופשט הבנוי משלוש רצועות אופקיות (שתי רצועות שחורות סוגרות על פס לבן), שעליהן יצר מטיה התפוצצות של צבעים. הוא צייר היישר מן השפופרת ולאחר מכן מחץ חלקית את הצבע והותיר התזות, כתמים וטפטופים. המרקם כמו ניתן למישוש ומבטא מעין מאבק, או מחול, בין האמן לבין הבד שלו. כאותו אביר השולף את חרבו, מטיה נע קדימה ואחורה, גוחן אל הציור בתנועה חדה ומנסה לפרוץ את גבולות המחווה הגופנית. "הציור שלי הוא ציור של אנרגיה, ציור קודח, התרגשות החיים".
מטיה הוא האב המייסד של המופשט הלירי הצרפתי שקם בשנת 1960. הוא הצביע על העקרונות הבסיסיים של עבודתו: בלי צורות או התייחסויות מוגדרות מראש, ביצוע מהיר וספונטני (למנוע התערבות של המודע) וכניסה למצב אקסטטי, דמוי טראנס, של ריכוז. מטיה היווה גשר בין צרפת והאקפרסיוניסטים האמריקנים. הוא נודע במיצגיו הציבוריים, שקדמו לגרפיטי ולאמנות הרחוב.
שרה בן שושן
