צייר המופשט הפוסט־ציורי קנת' נולנד התיידד עם הצייר מוריס לואיס ושניהם התרשמו מאוד מציורה פורץ הדרך של הלן פרנקנת'אלר, "הר וים" (1952), שבו פיתחה את הטכניקה המזוהה איתה - הכתמת בד חשוף באקריליק מדולל.
נולנד הפיק כמה סדרות שבהן בדק את אפקט הצבע ובמיוחד את הקשר בין האזורים המצוירים על הבד לאזורים שהותיר חשופים. את הצבע הוא הניח במכחול ובגלגלת כך שהיה לחלק ממארג הבד. "שיפוע" הוא חלק מסדרה שהחל בה בשנת 1963 והתמקדה בצורת האות V, תמיד בפסי צבע משולשים, שקודקודם פונה כלפי מטה. אף שנדרש לכך דיוק מרבי, נולנד תיאר אותם כציורים ב"מכה אחת".
במבט ראשון הציור מרשים בדיוק הגאומטרי ובניקיון הגוון. שלושה משולשים צבועים בכתום, אדום וכחול מתמרכזים על הבד בסימטרייה. חוד המשולש הכחול נקטע בשוליים התחתונים של הבד. בין המשולשים, מעליהם ולצידם הבד מבצבץ ויוצר מתח בין המשטחים המצוירים למשטחים הגולמיים. דומה שהמשולשים המוכתמים עוצבו בדייקנות וספיגתם אחידה. בדיוק הזה ייתכן רמז לשימוש בסרגל כדי למתוח את הקווים. החזרה הקצבית של הצורה, הצבעים הפשוטים וההרמוניה ביניהם מתקשרים עם עקרונות המינימליזם, זרם שביקש להמחיש את המהות הפשוטה של הצורה. מרחוק הצבע נראה אחיד ויציב, ואולם במבט מקרוב שלושת הקווים היוצרים את המשולשים אינם באמת שווים, והם משתנים מהחלק העליון של הציור לחלקו התחתון. המשולשים נושמים ואינם כלואים באדישות גאומטרית לקונית.
מריה פודלובה