רעיונותיו האסתטיים של רוברט מנגולד עולים בקנה אחד עם רעיונותיהם של אמנים מינימליסטיים אחרים וציוריו משקפים "תשוקה מתמדת לגרום ליצירה להיות אחדות [...] לגרום לקו ההיקף, לשטח, לצבע וכו' להיות שווים". לדבריו "אל לאזור אחד של היצירה להיות חשוב ממשנהו - אפילו לא לרעיון". עבודת האמנות היא בעיניו ישות עצמאית, שהופשטה מכל אשליה, חשופה לעיני הצופה ומזמינה אותו להיטמע בתוכה.
הגאומטריה היא כלי ושפה ביצירתו של מנגולד, אך לעולם אינה הנושא שלה. באמצעות השימוש ביסודותיה הוא יוצר צורות המאופיינות בנייטרליות, באנונימיות ובהעדר נקודת התייחסות חיצונית. "צורה סגלגלה מעוותת בתוך מלבן" נראית במבט ראשון עיגול מאורך מושלם. רק בחינה מדוקדקת שלה מעלה שהיא אינה סימטרית אלא עקומה, "מעוותת", כפי שמצוין בכותרתה. מנגולד מעצים את המשחק שבין תחושת השלמות הנדמית במבט ראשון ובין מה שמתגלה במבט שני, כשהוא זונח את הגאומטריה הטהורה לטובת ציור ביד. עם זה, קשה לקבוע אם הסטייה מן הצורה האידיאלית נובעת מידו של הצייר או שמקורה תפיסתי, רעיוני או טכני.
לין קוק
